דרמטיטיס, פצעים וחבישות:
מדריך לטיפול באדם המבוגר
כל מה שמשפחות ומטפלים צריכים לדעת- מניעה, זיהוי מוקדם וטיפול נכון בעור הפגיע
כשמדובר בטיפול באדם מבוגר, בריאות העור היא אחד הנושאים הקריטיים ביותר שלעיתים מקבל פחות תשומת לב ממה שמגיע לו. דרמטיטיס -דלקת עור הנגרמת מחשיפה ממושכת לשתן או צואה – היא בעיה נפוצה ומשמעותית, הן אצל תינוקות והן אצל מבוגרים המשתמשים בחיתולים. הטיפול הנכון, ובעיקר המניעה, יכול לחסוך כאב רב ולמנוע סיבוכים חמורים.
הכרת הבעיה
מה זה דרמטיטיס ואיך מזהים אותו?
דרמטיטיס מגע- המוכרת גם כ"תפרחת חיתולים"- היא נזק לעור הנגרם כתוצאה מחשיפה ממושכת לחומרים גירויים כמו שתן וצואה. מדובר בבעיה כואבת ומציקה, שאם לא מטפלים בה בזמן, עלולה להרחיב את הנזק ולהוביל לסיבוכים כמו זיהום פטרייתי או חיידקי.
הסימנים הויזואליים: באנשים בעלי עור בהיר, הדרמטיטיס נראה כאדמומיות הנעה בין ורוד לאדום מובהק. בעור כהה יותר, הצבע עשוי להיראות ארגמני או סגלגל – וחשוב להכיר הבדל זה כדי לא לפספס את הסימנים בשלב מוקדם.
דרמטיטיס ופצע לחץ עלולים להיראות דומים לעין הלא מיומנת, אך מקורם שונה לחלוטין – ולכן הטיפול שונה. האחות המגיעה לביתכם תבצע תישאול מעמיק כדי להבין את ההיסטוריה, מיקום הפצע, ונסיבות הופעתו – ואנא שתפו אותה בכל פרט, גם אם נראה לכם לא רלוונטי.
העיקרון המנחה
מניעה, מניעה, מניעה- זה שם המשחק
הדרך היעילה ביותר להתמודד עם דרמטיטיס היא למנוע אותו מלכתחילה. ברגע שהעור מתחיל להינזק, הטיפול מורכב יותר וזמן ההחלמה ארוך יותר. לכן, מומלץ לאמץ שגרת טיפול מקדימה ועקבית.
מה עושים למניעה?
- גודל החיתול חייב להיות מותאם לגוף האדם – חיתול הדוק מדי יוצר לחץ ופצועים, ורפוי מדי מוריד את יעילות הספיגה.
- החלפת חיתול בתדירות גבוהה – לפחות פעם בשעתיים – היא אחד הצעדים החשובים ביותר.
- הגנת עור פרואקטיבית עם משחות מחסום כמו דרמגרם B פסטה או בייבי פסטה – אלה יוצרות שכבת הגנה בין העור לחיתול.
- כשמתחילים לראות אודם קל – ניתן להשתמש באינטיול בשלב מוקדם זה כדי לעצור את ההתפתחות.
בניגוד לאינטואיציה, רחצה מלאה מדי יום אינה בהכרח מומלצת אם אין צורך רפואי – מקלחת כל יומיים מספיקה לרוב. כאשר מנקים עם מגבונים, יש לוודא שהם ללא אלכוהול, שכן אלכוהול מייבש ומגרה את העור הרגיש.
כשהפצע כבר קיים
טיפול בפצע פעיל – שלב אחר שלב
אם הדרמטיטיס כבר התפתח לפצע, הטיפול צריך להתמקד קודם כל בסילוק הגורם. כל עוד העור ממשיך להיחשף לגירוי, אין תועלת בטיפול חיצוני בלבד.
שלב ראשון: טיפול בשורש הבעיה
- שקלו שימוש בקטטר או פנרוס חיצוני למניעת מגע עם שתן.
- שימוש במנתב צואה במקרים הרלוונטיים – כלי זה מנתב את הצואה הרחק מהעור הפגוע.
- שדרוג למוצרי ספיגה איכותיים שמורידים את כמות הלחות הנשארת בסמוך לעור.
שלב שני: ניקוי נכון של האזור הפגוע
שטיפה עדינה עם מים חמימים ונעימים – לא חמים ולא קרים – היא הבסיס. אין לשפשף את הפצע. הייבוש חייב להיות בטפיחות עדינות בלבד, ולא בשפשוף. יש להימנע מסבוני גרידה אגרסיביים (כגון "הסבון האדום" – ספטל סקראב), שכן אלה מייבשים ופוגעים בתהליך ההחלמה.
שלב שלישי: הדרגת הטיפול התרופתי
מתאים לאודם ולדרמטיטיס קל עד בינוני. מהווה חסם ומגן על העור מפני המשך נזק.
לשימוש במקרים מתקדמים יותר, כשהדרמגרם B אינו מספיק לבדו.
כאשר מתפתחת זיהום פטרייתי (קנדידה), יש לטפל בתכשיר אנטי-פטרייתי. כל משחה עם הסיומת ZOLE מתאימה לקנדידה של העור.
בשלב מוקדם של אודם – לפני שמדובר בפצע פתוח – ניתן להשתמש בתכשיר זה לעצירת ההתפתחות.
עקרונות מנחים
שלושת העקרונות שיש לזכור תמיד
לאוורר את אזור החיתול. החיתול חייב להיות מוחלף לפחות פעם בשעתיים, ואם ניתן – לאפשר לעור "לנשום" לפרקי זמן קצרים.
שמירה על העור עם קרמים ומשחות מחסום המתאימות למצב. הגנה עקבית היא המפתח למניעת הידרדרות.
ניקוי עדין, שיטתי ותדיר. ללא שפשוף, עם מוצרים מתאימים וייבוש בטפיחות בלבד.
מה תוכלו לצפות מהביקור הסיעודי
כשאחות מגיעה לבית לבדיקת פצע, היא תשאל שאלות רבות – ואלה אינן שאלות מיותרות. כל שאלה עוזרת לה להבדיל בין סוגי פצעים שונים, לזהות את גורם הבעיה ולבחור את הטיפול הנכון ביותר. שתפו אותה בכל פרט: מתי הופיע האודם, כמה פעמים מוחלף החיתול ביום, אילו מוצרים נעשה בהם שימוש ומה צבע הפצע.
זכרו: מניעה תמיד עדיפה על טיפול. שגרת טיפול קבועה, בחירת מוצרים נכונים והגעה לאחות כבר בשלב האודם הראשוני – כל אלה יכולים לחסוך כאב רב לאדם האהוב עליכם ולאפשר החלמה מהירה ויעילה יותר.
אחות פצע
